מדור משפחה והורות


היום הראשון בגן


אין שום ספק שאת היום הראשון לגן מלווה חשש וריגוש יוצא דופן. גם לילד וגם להורה. על מנת לצלוח את הימים הראשונים בגן, עלינו להבין את החשש ולהזדהות איתו, אך גם לנסוך אומץ ועצמאות בילד. 

מסגרת חדשה, גן חדש, פרצופים לא מוכרים וצעצועים זרים. כל אלו משפיעים רבות על הביטחון של הילד, ועלינו להיות מודעים לכך ולדאוג להעצים לו את הביטחון ולהכין אותו בצורה הטובה ביותר לפני השינוי. 

מתכוננים ליום הראשון בגן:

לא משנה בן כמה הילד. בכל מסגרת ובכל גיל קיים חשש. תינוקות בשנת חייהם הראשונה אמנם לא יודעים לדבר ואינם לחלוטין מבינים כשמסבירים להם, אך גם הם חשים את הנתק מההורה ושרויים במתח מסויים. אך ההסתגלות שלהם קלה יחסית, בעיקר כאשר מדובר בצוות חם, סבלני ומבין. ילדים בגילאים גדולים מעט יותר כבר מצליחים להבין, אך בשלב מסויים רבים מהם מפתחים חשש מנטישה של ההורה במקום זר ולכן קשה להם במיוחד. ההכנה ליום הראשון בגן אינה פשוטה והיא דורשת עיקביות של מספר ימים בהם נספר על העתיד לקרות, נספר על הגננת והסייעת שילוו אותו, ננסה להכיר לילד חברים שיהיו איתו באותו הגן וכד'. ככל שנושא הגן החדש יהיה מוכר להם יותר, כך תהליך הקליטה יהיה קל יותר וצפוי יותר. חשוב מאוד לדאוג להסברה נכונה ולתיאום ציפיות. כניסה לגן עירייה בגיל שנתיים ו-10 חודשים אינה כמו כניסה לגן בגיל שנה וחצי. בגן עירייה המסגרת כבר מעט יותר "תובענית". כבר ישנה דרישה לשבת במפגש בוקר, לאכול באופן עצמאי, רוב רובם של ילדי גן עירייה כבר גמולים מחיתולים, לכן הם צריכים להפגין עצמאות גם בכניסה לשירותים וכד'. חשוב מאוד להכין את הילד למעבר המשמעותי הזה ככל שניתן על מנת להקל עליו את ההשתלבות. חשוב מאוד להקפיד לשמור על נימה אופטימית ולהפוך כל חוויה חדשה לכיפית במיוחד. למשל "אתה תפגוש המון חברים חדשים", "יהיה לך כיף", "הגננות שלך מקסימות והן ישתדלו לעזור לך בכל שתבקש" וכד'. 

חשוב מאוד להקפיד על לוחות זמנים קבועים עוד לפני הכניסה למסגרת. שעת ארוחת ערב, שעת רחצה, שעת סיפור לפני השינה, ושעת יקיצה בבוקר. ככל שהילד יתרגל למסגרת שעות קבועה, כך יהיה לו יותר ביטחון במה שעתיד לקרות, וכך גם שגרת הבוקר שלנו תהפוך קלה יותר. 

אם גיל הילד מאפשר זאת, כדאי לערב את הילד ככל האפשר בהכנת הבגדים לגן ערב קודם, בהכנת התיק, בבחירת הכריך והירקות שהוא מעדיף וכד'. 

הגיע הרגע - הימים הראשונים בגן:

גם אם עשיתם את ההכנות על הצד הטוב ביותר, הכינו את עצמכם לזמן התאקלמות שטבעי שיגיע. ייתכן והילד לא ירצה להיכנס לגן, ייתכן והוא לא ירצה שתלכו ואפילו יכול לקרות מצב בו הילד יבכה ולא יסכים לשחרר. אך זיכרו תמיד - רב רובם של הילדים מסתגלים למסגרת במהירות אם רק מעבירים להם את הביטחון ואת התחושות בצורה הנכונה. היו אסרטיביים והפגינו נחישות אך עם זאת, הזדהו עם החשש והיו סבלניים ככל האפשר. 

כאשר אתם נכנסים אל הגן, ערכו יחד סיבוב הכרות בחלל. גשו יחד לגננת ולסייעת, תבקרו בפינת הספר, פינת הבובה, פינת המטבח, החצר וכל פינה אחרת שקיימת על מנת להכיר לילד את המרחב ככל שניתן. השתדלו להלהיב אותו ככל האפשר, ולהכין אותו לבאות. ברב המסגרות של גני העירייה ישנו "נוהל כניסה" קבוע, בו תולים את התיק במתקן ייעודי, שמים את הפירות בסלסילת הפירות, מניחים את בקבוק המים במתקן המים ותולים את השם על לוח "מי בא היום לגן?". נוהל כניסה זה ינחה את הילד וישרה ביטחון בהמשך.

בימים הראשונים בגן, השתדלו להגיע לגן בזמן ואם ניתן אף מוקדם יותר, והדגישו בפני הילד שהגעתם בדיוק בשעה בה הבטחתם שתגיעו. שלב זה חשוב לבניית הביטחון וחיזוק האמון.

חשוב מאוד!! היפרדו נכון! רבים ההורים שנכנסים אל הגן, חווים עם הילד את המתח, הבכי והחשש, וברגע בו הילד משתחרר מעט והולך לשחק באופן עצמאי, נעלמים בשקט, מבלי להיפרד על מנת שהילד לא יבחין ובכך למנוע את הקושי שבפרידה. כאשר אנו "נעלמים" לילד אנו פוגעים באמון שהוא נתן בנו והוא עשוי לפתח חרדת נטישה, הוא לא יסיר מכם את העיניים ביום שלמחרת וזה עלול לגרום לפרידות ארוכות וקשות אף יותר. טעות נפוצה אחרת היא "פרידה וכניעה". ההורה החליט שהגיע הזמן להיפרד, אך הילד לא מוכן עדיין לפרידה ופורץ בבכי. ההורה נכנע ונשאר ל"עוד 5 דקות" וחוזר חלילה. הילד באופן טבעי יבין שנוסחא זו עובדת כפלא אם רק יתעקש מעט, והבכי וההיסטריה עושיים להחמיר יותר ויותר מפעם לפעם.

הדרך הטובה והנכונה ביותר להיפרד מהילד, היא להיות בטוחים בעצמכם ולהקרין זאת לילד. הקדישו לילד מספר דקות עם הכניסה לגן, בצעו יחד את "נוהל הכניסה לגן", הושיבו אותו או הובילו אותו למשחק, חבר או תעסוקה אחרת שמעניינת אותו, וספרו לו שהגיע הרגע בו אמא /אבא צריכים ללכת ושהם יבואו לקחת אותו בשעה הקבועה. חיבוק ונשיקה וצאו מהכיתה בביטחון ובהחלטיות.

זיכרו - לכל ילד יש אופי משלו ודרכי התמודדות משלו. אל תלחצו, אל תכעסו, אל תשוו בין הילדים האחרים. תנו להם את המרחב שלהם ואת הזכות לבחור את דרך ההשתלבות שלהם במסגרת החדשה. אך הקפידו להיות החלטיים והקרינו תחושת ביטחון בצוות ובשינוי.  

 

 

 

 

עוד מנושאים דומים

מקורי

שחור

לבן